קינצוגי (kintsugi) היא גישה עיצובית יפנית שמוצאת יופי ועומק בשברים ומבצעת שימור לחפצים סנטימנטליים.
כל פריט בחיינו צובר את פגעי הזמן. שבר קטן בקצה צלחת, שריטה על השידה או סדק חסר משמעות בקיר. לרוב אין זה משפיע על היכולת להשתמש בחפץ , אך הפגם הוויזואלי לבדו יכול להטריף את הדעת. במקרים חמורים יותר, כשחפץ נשבר לגמרי אנחנו נוטים להיפטר ממנו ללא מחשבה יתרה – הוא מתויג מיד כפריט חסר ערך שיש להחליף בהזדמנות הראשונה.
אלא שהתפיסה המערבית הזו, לפיה חפץ שבור הוא חפץ פגום שיש להחליפו, מקבלת פרשנות הפוכה ביפן. דווקא במדינה שמייצרת את המוצרים המוקפדים והאיכותיים ביותר, מתבססת גישה עיצובית שמכבדת את החפץ לאורך כל מחזורי חייו ומוצאת יופי ועומק בשברים.
התרגום של קינצוגי מיפנית לעברית הוא "איחוי מוזהב" והוא אכן מסביר היטב את הטכניקה הייחודית: הדבקה מחדש של כלי חרס שנשברו, אך במקום להצניע את קווי התיקון בתקווה שלא יראו אותם, משתמשים בדבק צבוע בזהב כדי להבליט את החיבור. הפגמים הופכים ליתרונות אסתטיים מכֻוונים ומספרים את סיפורו של החפץ. זה נכון ומתאים לא רק לכלי חרס אלא בכלל לצלחות, לרהיטים וגם לבתים.
חיסכון כספי שהוא גם אסתטי
כשנשברת צלחת של סט, אנשים ממהרים להחליף את הסט כולו, כולל של צלוחיות וכוסות. כשעושים קינצוגי הצלחת השבורה הופכת למקושטת ומכניסה לסט כולו תוכן ועומק – זה לא עוד סט צלחות אלא כזה שיש מאחוריו סיפור ומהות. קינצוגי מייצג את הפילוסופיה העיצובית של התרבות היפניות